#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. 1 שתוקי ואסופי האם מותרים לבא בקהל מדאורייתא ומדרבנן ומדוע (לתנא דעשרה יוחסין)?	"מדאורייתא מותרים דממזר ודאי אמר רחמנא ולא ספק וכאן הם בספק השקול. שתוקי - משום שרוב כשרים אצלה ואם באו אליה הוי מהרוב ואם היא באה אליהם הוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה. אסופי אם הוא מאשת איש בבעלה תולה ולא משליחתו, אלא החשש לאסור שמא הוא מארוסה או שהלך בעלה למדינת הים לאידך איכא למימר של פנויה הוא או שהשליחתו מחמת רעבון לכן הוי ליה ספק.<p dir=""rtl"">רבנן אסרו משום מעלה עשו ביוחסים לחשוש שמא ישא אחותו אף שמעיקר הדין לא חישינן משום דלא שכיחי.</p>"	קידושין עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 1 כיצד מצא את התינוק מושלך שנקרא אסופי (כללו של דבר)?	"כללו של דבר רבה בר רב הונא אמר אם רואים שהשקיעו בו, או בזריקתו שלא ימות - אין בו משום אסופי, ואם לאו - יש בו משום אסופי לכן:<p dir=""rtl"">מצאו מהול, משלטי הדמיה (אבריו מתוקנים), שייף משחא ומלא כוחלא, רמי חומרי, תלי פיתקא ותלי קמיעא - אין בו משום אסופי. </p><p dir=""rtl"">תלי בדיקלי - אי מטיא ליה חיה יש בו משום אסופי, ואם לאו אין בו משום אסופי. </p><p dir=""rtl"">תלי בזרדתא - סמיכא למתא יש בו משום אסופי (שיש בו שדים), ואם לאו אין בו משום אסופי. </p><p dir=""rtl"">בי כנישתא - סמיכתא למתא ושכיחי ביה רבים אין בו משום אסופי, ואם לאו יש בו משום אסופי. </p><p dir=""rtl"">הוסיף אמימר: במקום החפירה שמטילים בה גרעיני תמרים - יש בו משום אסופי, </p><p dir=""rtl"">בנהר - אם באמצעו שהספינות עוברות אין בו משום אסופי, במקום שיפוע הנהר ע&quot;י הפשרת השלגים יש בו משום אסופי. </p><p dir=""rtl"">צידי רשות הרבים - אין בו משום אסופי, רשות הרבים - יש בו משום אסופי.</p>"	קידושין עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 2 מתי אביו ואמו נאמנים לאמר על אסופי שהוא בנם?	כל זמן שהוא בשוק נאמנים, נאסף מן השוק אינם נאמנים כיון שיצא עליו שם אסופי, אמר רבא בשני רעבון אף שנאסף מן השוק אביו ואמו נאמנים (כשהרבה נשלכין לא רצו חכמים לפוסלם מחמת יציאת קול &lt;רש&quot;י&gt;).	קידושין עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 3 אמר רב חסדא שלשה נאמנים לאלתר אלו הן? פרט!	"אסופי - הינו כל זמן שהוא בשוק נאמנים אביו ואמו לומר שהוא בניהם, נאסף מן השוק אין נאמנים כיון שיצא עליו שם אסופי [אמר רבא בשני רעבון נאמנים].<p dir=""rtl"">חיה - כל זמן שלא יצת וחזרה נאמנת לומר זה יצא ראשון וזה שני [וכן לומר זה כהן, לוי, נתין וממזר], יצת וחזרה אינה נאמנת, ר&quot;א אומר שאין זה תלוי ביציאה אלא בהוחזקה על עמדה, לכן אם החזירה פניה שוב אינה נאמנת.</p><p dir=""rtl"">פוטרת חברותיה - ג' נשים שהיו ישנות במיטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן כולם טמאות, ואם בדקה אחת ונמצאת טמאה כולם טהורות והינו דוקא שבדקה כשיעור ווסת.</p>"	קידושין עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 4 האם חיה נאמנת לומר על הולד שהוא מאשה כשרה כשיצא עליו ערער?	"אם יצאה ערער אינה נאנת. <p dir=""rtl"">א&quot;ד דוקא ערער של שנים דאמר ר' יוחנן אין ערער פחות משנים, וא&quot;ד כיון שאין לו חזקת כשרות אף ערער חד אינה נאמנת (כך הג' ברי&quot;ף ומשמע ברש&quot;י, אבל לפנינו הגרסא שיצא עליה ערער)</p>"	קידושין עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 5 האם נאמן המוכר לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי, דיין לומר לזה זיכיתי ולזה חייבתי, והיכי דמי?	"מוכר&nbsp;&nbsp;- אם מקחו בידו נאמן ואם לאו אינו נאמן, והכי דנקיט זוזי מתרוויהו חד מדעתאי וחד בעל כורחי ולא ידיע הי מדעתו והי לא מדעתו.<p dir=""rtl"">דיין - אם בעלי דינים עומדים לפניו נאמן ואם לאו אינו נאמן. עסקינן דנקרע זכותייהו, ובדין שהדין הוא שודא דדיני שבדין רגיל יכול לחזור ולדון.</p>"	קידושין עג:		
